איך לא להרגיש אשמה שאכלת סופגנייה
היום נר ראשון של חנוכה אבל ריח הסופגניות מלווה אותנו כבר חודשיים. האינטרנט, העיתונים והטלוויזיה סוקרים את כל סוגי הסופגניות שקיימות, מהמסורתיות עד למושחתות ביותר. אמרתי לבעלי שזה כבר הפך למיצג אומנותי, משמע שמים יותר דגש על הנראות מאשר על הטעם.
בנוסף לכל אלו, תמיד עולות שאלות בין החברים, המשפחה ואפילו שמעתי את זה באוטובוס–"את מתכוונת לאכול סופגניות?", "כמה סופגניות אכלת השנה?" וכן הלאה. אני בטוחה שזה מוכר לכם.
אז למרות שלא התכוונתי לכתוב על חנוכה, הבנתי שכן חשוב לי לכתוב לכם את דעתי האישית איך להתמודד עם השאלות הללו, ואיך כן לאכול סופגניות ולא להרגיש שהעולם חרב עליך.
זאת הולכת להיות אחת הכתבות הקצרות שלי.
קודם כל, אני לא חושבת שזה מתאים להיכנס לאנשים לצלחת. אם בא לכם לאכול סופגניות אתם תאכלו בלי לדפוק חשבון לאף אחד. אני, באופן אישי, לא מתכוונת להמליץ לכם לא לאכול סופגניות.
שנית, קבלו את ששת הצעדים לאכול סופגנייה ללא רגשות אשם:
1. מגיע החשק לאכול סופגנייה.
2. הולכים למאפיה.
3. קונים את הסופגנייה הקורצת ביותר.
4.נהנים מכל ביס.
5. לא מרגישים אשמה.
6. ממשיכים הלאה בחיים.
אם בכל זאת כן אתם יודעים שרגשות האשמה ירדפו אתכם – אני מציעה לכם לא לגרות את המוח, משמע לא ללכת למאפיות ולא לבוא רעבים למסיבות.
אני במהלך השנים סיגלתי לעצמי את השיטה הבאה – ברגע שיש לי חשק למאכל מתוק ומושחת, אני בוחרת משהו ממש שווה ומבטיחה לעצמי לא להרגיש רע אח"כ ורק להנות מזה. אחרי זה אני פשוט שוכחת שזה קרה וממשיכה עם החיים שלי.
חשוב לי שתבינו – זה שאכלתם סופגנייה, זה לא אומר שזהו, נשברתם והלך על ההרגלים הבריאים שסיגלתם בחודשים האחרונים. ממש לא.
אז נסכם ש...
ברור שעדיף שתימנעו.
ברור שעדיף שתאכלו כמה שפחות כי זה באמת מפוצץ בהרבה רוע.
אבל אם נורא בא לכם – תבחרו סופגנייה אחת שממש תעשה לכם את זה, תהנו ממנה, אל תרגישו אשמה אח"כ ותמשיכו עם החיים שלכם.
מאחלת לכם לגרש את החושך ולמצוא בעצמכם את האור.
חג חנוכה שמח!
