השנה האזרחית החדשה הבאה עלינו לטובה, היא סיבה נהדרת למסיבה. אצלנו, העולים מרוסיה, החג נקרא "נובי גוד", כמו שבטח רובכם יודעים, והמשמעות היא פשוטה – שנה חדשה. יהודים או רוסים זה לא משנה, אין חג שעובר בלי קצת (הרבה) אלכוהול. אז לכבוד המאורע המתקרב ולפני שאתם מרימים כוסית או פותחים את השמפניה, אני רוצה לשתף אתכם בכמה עובדות מעניינות על מה שאנחנו שותים: הדעות חלוקות אודות הופעתו הראשונה של האלכוהול בהיסטוריה. יש היסטוריונים שמעידים כי העדות הקדומה ביותר הוא לוח שומרי מלפני כ-4000 שנה, עליו נכתב "מתכון" להכנת בירה. ויש היסטוריונים שיגידו שהוא קיים עוד מלפני כ-6000 שנה על פי עדויות שנמצאו בסין. האדם הראשון שהשיכרות שלו מתועדת הוא נח, מתיבת נח. בעברית מליצית מכנים את המשקאות החריפים – הטיפה המרה. בע
אוכל בריא יכול להיות יקר, שזו הסיבה השניה שמקשה על אנשים לשמור על אורח חיים בריא אחרי "אין לי זמן". במיוחד שבשנים האחרונות יש עליה במודעות לבריאות ואיתה גם טרנדים כמו סופר פודס, תוספים וחטיפי "אנרגיה" שבעיקר מרוקנים את הכיס שלנו. אז הכנתי לכם רשימה של דרכים לשמור על הבריאות וגם על הכסף שלכם והכל מהניסיון האישי שלי. לפני שאני מתחילה למנות לכם את השיטות לאכול בריא ולא יקר, אני רוצה לשתף אתכם איך בכלל הגעתי להתעסק בזה ואת התמודדות האישית שלי. כשהייתי בשנה השניה בלימודים עברתי מהבית של ההורים לגור עם בן הזוג שלי שהוא היום בעלי :) ברגע מהיר מאוד נחתה עלייה הידיעה שאין מי שיבשל בשבילי או יקנה לי את המצרכים ובקיצור אני צריכה לדאוג לעצמי. אבל אז נתקלתי בשאלות הבאות - עברתי לגור במרכז והכל הרבה יותר
חג החנוכה בעיצומו ולמרות שהוא קליל יותר מפסח וחגי תשרי, הוא בכל זאת עלול להוציא אותנו מהשגרה. אז אולי הוא פוגע בהרגלים הבריאים שסוף סוף התחלנו לעבוד עליהם. אז החלק השני של הכתבה נותן לכם 3 טיפים נוספים לבניית משמעת עצמית שהיא המפתח להצלחה של כל תהליך. כמו בחלק א', גם פה בסוף כל טיפ צירפתי משימה/בקשה קטנה ממני אליכם. תשעשעו את עצמכם "כיף חיים" זה אולי לא שילוב המילים שעולה לכם כשאתם חושבים על כושר, אבל אם תתייחסו לאימון כמו למשחק זה יהפוך אותו למהנה יותר וגם יעזור לכם להתמיד (או שפשוט תצאו לשחק כדורסל או כדורגל או כל דבר אחר שגורם לך לזוז). טריגר "הבידור" החזק ביותר לצאת לאימון הוא מוסיקה ואפילו עשו על זה מחקרים. מחקר מסוים הראה שמוסיקה משפרת את ההנאה במהלך האימון ואפילו באימון שכרוך במאמץ עצ
היום נר ראשון של חנוכה אבל ריח הסופגניות מלווה אותנו כבר חודשיים. האינטרנט, העיתונים והטלוויזיה סוקרים את כל סוגי הסופגניות שקיימות, מהמסורתיות עד למושחתות ביותר. אמרתי לבעלי שזה כבר הפך למיצג אומנותי, משמע שמים יותר דגש על הנראות מאשר על הטעם. בנוסף לכל אלו, תמיד עולות שאלות בין החברים, המשפחה ואפילו שמעתי את זה באוטובוס–"את מתכוונת לאכול סופגניות?", "כמה סופגניות אכלת השנה?" וכן הלאה. אני בטוחה שזה מוכר לכם. אז למרות שלא התכוונתי לכתוב על חנוכה, הבנתי שכן חשוב לי לכתוב לכם את דעתי האישית איך להתמודד עם השאלות הללו, ואיך כן לאכול סופגניות ולא להרגיש שהעולם חרב עליך. זאת הולכת להיות אחת הכתבות הקצרות שלי. קודם כל, אני לא חושבת שזה מתאים להיכנס לאנשים לצלחת. אם בא לכם לאכול סופגניות אתם תאכלו
