ככה נראית בטן אחרי לידה
"וואו אסתר איזה בטן נשארה לך".
שבוע וחצי אחרי לידה, תקראו שוב – שבוע וחצי אחרי לידה, אני מקבלת את ההערה הזאת משתי נשים שאני מאוד אוהבת ומכבדת. עוד פעם, למקרה שפספסתם - שבוע וחצי בלבד, אחרי לידה.
רצה הגורל ובתקופה שילדתי ילדו גם שתי סלבס מאוד מוכרות בארץ. אחת מהן ילדה ולא חיכתה הרבה כדי להעלות לאינסטגרם תמונה שלה אחרי לידה עם בטן רזה ושטוחה. השניה, בעקבותיה, עשתה אותו דבר עם הכיתוב "גם אני רוצה צומי" והעלתה תמונה שלה שבוע אחרי לידה, עם בטן ישרה שלא מביישת אף פלס.
ואז כבר התעצבנתי.
הדבר הראשון שעשיתי היה לרוץ למראה ולצלם את עצמי שבוע וחצי אחרי לידה עם הבטן ש"נשארה" לי והנה אני מפרסמת אותה לעולם.
אז תכירו, ככה נראית בטן אחרי לידה. לא, זאת לא תמונה של חודש רביעי וחודש תשיעי.
בטן אחרי לידה נראית כמו הריון, אפילו הפופיק שלי עדיין בחוץ. כן זה נורמלי, כן ככה זה צריך להיות.
נכון, אני יודעת שההערה הזאת באה ממקום של דאגה, אבל להגיד משפט כזה למישהי שבוע אחרי לידה, כשהיא הורמונלית, כשהיא סובלת מכאבים וחוסר שעות שינה, כשהיא עוד צריכה להבין מה זה להיות אמא ולטפל בעולל קטן שהגיח לחיים שלה, כשהדבר האחרון שמדאיג אותה זאת הבטן ש"נשארה" לה, בוא נאמר שזה לא הזמן הכי מתאים. יש דרכים אחרות להביע דאגה כלפי אישה אחרי לידה, הרשימה מופיעה למטה.
באופן מוזר ולא הגיוני יש איזה ציפיה מאוד גבוהה מאישה אחרי לידה לחזור להיות בול מה שהייתה לפני ההריון ואפילו בגרסה יותר טובה. הציפייה והלחץ מבחוץ גורמים לנו להשוואות מיותרות; "איך הבטן שלה שטוחה ככה ושלי לא?" או "איך היא מצליחה גם להיות אמא, גם לעבוד וגם להיראות ככה?" מכירות את זה, נכון?
אני בטוחה שעל מפורסמות הלחץ עוד יותר גדול ודווקא בגלל שיש להן השפעה עצומה על נשים וגם על נערות, ובמיוחד בעידן הרשתות החברתיות, דווקא הן צריכות להראות גם את הצד ה"פגיע" שלהן ואת האנושיות שבהן.
פרסום של בטן שטוחה, דקה אחרי לידה לא מראה שאת גיבורה (עצם זה שנשאת וילדת ילד - כן) והיא פוגעת בדימוי גוף של עשרות ומאות אלפי נשים.
זה מחזיר אותי לכותרות שצובטות אותנו בלב כל פעם שסלבס כזאת או אחרת יוצאת ממחלקת היולדות "בלי בטן, עם סקיני ג'ינס", כאילו לגרום לנו בכוונה להרגיש רע עם עצמנו שאנחנו לא כמוהן.
עכשיו, אני פונה אליכן, נשים שעברו לידה אחת או שתיים בחייהן, אתן בטוחות שאתן רוצות לשים סקיני ג'ינס אחרי לידה? מה אתן בעונש? זה לא נוח!
אז גם אם את מרגישה רע עם עצמך שאת לא מצליחה להיכנס לסקיני ג'ינס דקה אחרי שילדת - תנסי לחשוב רגע אם בא לך בכלל להיכנס לסקיני ג'ינס מלכתחילה.
ואם את מרגישה רע עם עצמך גם כמה חודשים או שנים אחרי לידה - זכרי שלמפורסמות יש משאבים אחרים והמראה החיצוני שלהן הוא העבודה שלהן. דברי לבטן שלך מילים אוהבות וזכרי איזו כברת דרך עברתן יחד.
ולעצמי אני מדי פעם מזכירה שהבטן הזאת שעיקמה כמה וכמה פרצופים (גם בברית), הבטן הזאת גידלה וטיפחה בתוכה חיים שלמים והבטן הזאת נשאה בצורה הכי בטיחותית, חמימה ושומרת, עובר קטן ומתוק.
אם הייתי יכולה לתת לבטן שלי חיבוק גדול – הייתי עושה את זה.
רוצות להביע דאגה כלפי אישה אחרי לידה ולא יודעות איך?
הנה מספר דרכים:
- שלחו לה אוכל. הרבה אוכל. רצוי ביתי.
- שלחו לה גם שוקולדים.
- תשאלו אותה איך היא מרגישה.
- תשאלו אותה אם היא צריכה עזרה.
- גם אם היא אומרת לא, תנסו לחשוב מה יכול לעזור לה. תיזכרו איך אתן הייתן או שתתייעצו עם אמא או חברה.
- תתקשרו אליה לשאול לשלומה, גם אם היא לא תענה, תתקשרו שוב.
- תשלחו לה הודעות התעניינות מדי פעם.
- תרעיפו עליה המון מילים חמות, שבחים, חיבוקים (גם וירטואליים) ואהבה.
- תקשיבו לה.
- אל תשפטו אותה.
- אל תזרקו לה הערות על הבטן שלה.
זכרו שכל מה שאישה אחרי לידה צריכה זה חיבוק חם, מילים אוהבות ומישהי לדבר איתה (גם שעות שינה לא יזיקו אבל את זה אי אפשר לעשות במקומה).
